top of page

אתם שואלים

כל מה שתמיד רציתם לדעת על עיוורים ולא העזתם לשאול

מה הוא שירות המרש"ל?

'מרכז רב שירותי לעיוור', או בקיצור 'מרש"ל' הוא שירות מלווה את האדם בתהליך ההסתגלות למצב של עיוורון או לקות ראייה במטרה לשפר את איכות החיים בכל התחומים: התפקודי, האישי, התעסוקתי, המשפחתי והחברתי.

התוכניות במרש"ל הן אישיות וחברתיות והפעילויות מונגשות ומותאמות לצרכי אוכלוסיית האנשים עם עיוורון ולקות ראייה.

לפרטים אודות סניפי המרש"ל ברחבי הארץ מאתר משרד הרווחה.

ש:

ת:

מתי ללכת לרופא עיניים ומתי לאופטימיטריסט?

רופא עיניים בודק את חלקי העין ומאבחן מחלות עתידיות או שקטות. אופטימטריסט מנסה

עזרים אופטיים כמו משקפיים ועדשות מגע, במטרה לשפר את תפקודי הראייה.

ש:

ת:

התחילה לי הדרדרות בראייה. מתי ללכת להיבדק?

סימנים לירידה בראייה המצריכים ביקור אצל רופא עיניים הם:

  • רגישות בגלגל העיין

  • הדמעת יתר

  • תופעה של ראייה כפולה

  • עצמים צפים או כתמים שטים בשדה הראייה

  • ראיית נצנצים ברקים

  • קושי בהסתגלות בעת המעבר בין אור לחושך וההפיך - נדרש זמן ארוך יותר להסתגל

  • הבדל בין ראיית יום לראיית לילה

  • אדמומיות יתר ממושכת

  • תנועות בלתי רצוניות של העיין -ריצוד

  • צמצום בשדה הראייה

  • סינוור משטחים מבריקים

  • טשטוש בראייה בעיקר הבחנה בין צבעים

  • קושי בראייה לרחוק ולקרוב

  • רגישות בגלגל העין


אין לראות באמור כתחליף לבדיקת רופא. בכל חשד לבעיות בעיניים עדיף להיבדק אצל רופא בהקדם.

ש:

ת:

יש לי ילד עם לקות ראייה, כיצד אפשר לסייע לו במסגרת לימודיו או הגן?

במשרד החינוך ישנה יחידה ללקויי ראייה המעסיקה מורות תומכות אשר ניידות בבתי הספר בהם לומדים גם תלמידים לקויי ראייה או עיוורים. המורה התומכת נמצאת בקשר עם צוות ביה"ס בכל הקשור באופן העברת הנלמד לתלמיד. הזכאות ניתנת לאחר בדיקת צרכיו ומצב וראייתו המפורט על ידי רופא עיניים על גבי טופס רפואי. ונקבעת ע"י קריטריונים של משרד החינוך.

אבחון פסיכו-דידקטי מחייב את המסגרת החינוכית להנגיש את הלמידה לצרכי התלמיד.

סיוע במימון אבחון ניתן ע"י מחלקות לשירותים חברתיים ברווחה.כמו כן, אפשרי לפנות לבקשה להדרכה שיקומית, המדריכה תסיע בשיפור התיפקוד היום יומי כולל ניידות בבית הספר הגן ואף הדרכת ההורה.

העיקר שתאמינו ביכולות של ילדכם ותעניק לו/ה חוויות מהנות ומשמחות היוצרות בטחון עצמי ומגבשות דימוי עצמי חיובי ככל ילד אחר.

ש:

ת:

באילו מקצועות ניתן לעבוד עם עיוורון?

ראשית, עבודה היא "בריאות". 

לקויי ראייה ועיוורים משתלבים בשוק העבודה החופשי בשלל מקצועות כגון: פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, רפואה אלטרנטיבית, הוראה, מוזיקה, שחקנים, מרצים באוניברסיטה, שירות לקוחות, משתלות, מכירת בגדים, שיווק ופרסום, תמיכה טכנית למשתמשי טכנולוגיה מסייעת ואף עוסקים בתוכנות של מחשבים. 

אכן קיימים קשיים רבים בהשתלבות בעבודה בשל חוסר הנגשת התוכנות הנמצאות בחברות שונות. העניין תלוי בפיתוח יכולות רצון טוב לעבוד ורצון המעסיק להעסיק. קיימות עמותות של מסלול תעסוקה הנתמכות ע"י משרד הרווחה, שתפקידן לסייע לעיוור בתיווך מול מעסיקים.

ש:

ת:

כיצד אציג עצמי בראיון עבודה? האם לספר על לקות הראייה בעת הגשת קורות החיים או רק בעת הריאיון?

רצוי להודיע כבר מראשית הקשר עם המעסיק, עוד בכתיבת קורות החיים. יחד עם זאת, חשוב לפרט את היכולות והכישורים המתאימים לדרישות התפקיד המוצע וכיצד יש באפשרותך להתגבר על הקשיים האפשריים כתוצאה מהעיוורון או לקות הראייה, הן בעזרת טכנולוגיה מסייעת, והן ביצירתיות שהינך ניחן/ת בה למצוא את הפתרונות שיעלו במהלך העבודה. הצעתי היא לא להביא עצמך כדורש זכויות אלא כבעל כישורים מתאימים ולא כל יכול, אך עם מוטיבציה למלא אחר דרישות העבודה ולהצליח בהן.

והעיקר - לחייך.

ש:

ת:

איך להסביר לילד על ליקוי ראייה או עיוורון של ההורה?

רבים נתקלים בהתלבטות זו.

מצד אחד, חשוב להורה העיוור / לקוי הראייה לתפקד ככל הורה אחר - חשוב לו לתת את המענים  לצרכי ילדיו, גם עם עזרת אחרים עם ראייה תקינה. מצד שני, חשוב שהילדים יבינו את ההורה וידעו את המציאות כפי שהיא. יתרה מזאת, טוב שהילד יחווה את העדר הראייה והשלכותיו על החיים ובכך ילמד להתמודד עם המציאות של ההורה. בכך ימנעו אי הבנות בתקשורת בין ההורה לילדיו, במידה ויש לילד צורך שאינו בר ביצוע להורה עקב מצבו

(כמו למשל צורך בהסעה לחוגים או לחברים, בדיקת שגיאות כתיב של הילד וכו').

יש למצוא את האיזון ולהסביר לילד בהתאם לגילו, התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית, את המצב באופן טבעי וחיובי.

מניסיוני, הסבר זה מעצים את הילדים ולעתים קרובות הם אף גאים בהורה.

ש:

ת:

האם אפשר לצחוק עם עיוור / לקוי ראייה על מצבו?

אני אישית שמחה שאדם מולי מדבר על העיוורון שלי בפתיחות הדעת, ואף יצירתי בחוש ההומור שלו. ההומור מאפשר לו להביע את עצמו בקלות, ומשמש מאין מנגנון הגנה מפני תגובתי אם הוא ישאל באופן ישיר על העיוורון שלי, לכן אני מאפשרת זאת ואף צוחקת יחד אתו.

ישנן דרכים רבות המאפשרות לצחוק על עצמנו, לדעתי זו דרך מעולה להשלמה וקבלת העיוורון כחלק מחיינו, ואף אני ממליצה על דרך זו לשחרור המבוכה הקיימת בעת מפגש עם אחרים.

ש:

ת:

האם ההטבות שמקנה תעודת עיוור/ לקוי ראייה מתנגשות עם ההטבות של הביטוח הלאומי?

ניתן לקבל את גימלת "דמי ליווי" ממשרד הרווחה במקביל לגמלת נכות ושירותים מיוחדים.

גמלת דמי ליווי ממשרד הרווחה לא ניתנת יחד עם זכאות לגמלת ניידות מהמוסד לביטוח לאומי.

ישנן ההטבות נוספות כבעל תעודת נכה, כגון - פטור מעמידה בתור, פטור מתשלום לרופא מקצועי בקופ"ח, הנחות בתשלום מים ועמלות בבנק. 

מידע נוסף ראו בחוברת זכויות לנושאי תעודת עיוור ולקויי ראייה.

ש:

ת:

כיצד אפשר להמשיך כשמגלים שהראייה יורדת, או שהעדר הראייה מגיע באמצע החיים?

עליך לפתח את האמונה שאתה או את תצליחו להשיג את מטרות חייכם – גם במגבלות של המצב החדש. לא לוותר על עצמך, על החלומות שלך ועל היותך אדם ככל האדם. 

בראשית תהליך השבר, התחושה של המוגבלות תופשת מקום נכבד בחיינו – אך עם הזמן, כאשר אנו רוכשים חוויות שמקנות לנו תחושת מסוגלות – הדבר מצטמצם, ומקבל את הפרופורציה המתאימה. 

זהו נושא רחב ולכן אמליץ להמשיך ולקרוא בפוסט "התמודדות עם עיוורון וראייה ירודה: חלק א' - איך ממשיכים מכאן?!". הרעיונות שאפרט בפוסט מאפשרים לנו להמשיך לחיות את החיים עם ליקויי הראייה או העיוורון – מבלי לאפשר למגבלה להפריע לנו בהמשך הדרך.

ש:

ת:

הראייה שלי יורדת וכתוצאה מכך העצמאות התפקודית שלי נפגעה - האם מגיעות לי הטבות או זכויות כלשהן, וכיצד ניתן לממש אותן?

קיימות הטבות חומריות שאותן מקנה תעודת עיוור/ לקוי ראייה ממשרד הרווחה, המעידה עליך כלקוי ראייה או עיוור חוקי, הזכאות נקבעת בהתאם לממצאים הרפואיים של מצב הראייה, חדות הראייה ושדה הראייה. בנוסף, קיימות הטבות גם בביטוח לאומי - על פי קריטריונים שנקבעו על פי חוק נכות כללית, וכן במשרד החינוך - על פי רמת תפקוד הראייה.

חשוב לדעת שהקריטריונים של משרד הרווחה, הביטוח הלאומי ומשרד החינוך, שונים זה מזה. חשוב לברר עם כל אחד מהמוסדות הללו.

למידע נוסף , כתבתי חוברת זכויות לנושאי תעודת עיוור לקוי ראייה המפרטת אילו זכויות והטבות אפשר לממש כדי להקל על החיים ולמצות את הזכויות המעוגנות בחוק.

ש:

ת:

מה התהליך של קבלת תעודת עיוור ולקוי ראייה?

בדיקת זכאותך לקבלת תעודת עיוור / לקוי ראייה מתבצעת במשרד הרווחה, על פי תקנות עבודה סוציאלית שיפורטו ה בחוברת זכויות לנושאי תעודת עיוור ולקויי ראייה.

במידה וקבלת הכרה רשמית, התעודה תגיע לביתך.

ש:

ת:

כיצד אני יכול לשפר את הראייה שלי - לאן אני פונה?

חשוב להיבדק אחת לחצי שנה אצל אופטומטריסט מומחה באחד המכונים בארץ. שם תקבל המלצות לעזרי ראייה שונים המתאימים למצבך. 

במקביל להיבדק אצל רופא עיניים מומחה ולהתייעץ אתו לגבי טיפולים אפשריים.

למציאת מכון קרוב לביתך - להלן  קישור לדף מכונים לראייה ירודה בארץ.

להרחבה ראו גם התמודדות עם עיוורון וירידה בראייה: חלק ג' - עצות מעשיות בתחום הבריאותי, תפקודי והחברתי.


ש:

ת:

מה נדרש לדעת על-מנת למנוע אי-הבנות בתקשורת הבין אישית עם עיוורים?

קיימות אי הבנות בתקשורת הבין אישית כאשר קיימת ירידה בראייה או עיוורון מוחלט.

שפת התקשורת של האדם העיוור, כפי שהיא מתפתחת במהלך החיים עם עיוורון, שונה מהשפה של האנשים הרואים, לדוגמא אדם עם עיוורון מוחלט לא יסמן לאחר או יקלוט סימנים מזולתו באמצעות שפת הגוף.

על-מנת למנוע מצבים מביכים, צריך שתהיה תקשורת בדיאלוג הדדי, באופן גלוי, פתוח וכנה, הכוללת הקשבה, הכלה ומודעות עצמית.

כמו כן, מומלץ לפתח יצירתיות וחוש הומור, אשר יסייעו ויקלו על אי הבנות בתקשורת.

להרחבה - בואו ננסה למנוע אי הבנות.

ש:

ת:

האם עיוורים רואים רק שחור? האם עיוורים מזהים צבעים?

ראשית, אדם עיוור רואה בדרכו: אם באמצעות חושיו האחרים ואם באמצעות הטכנולוגיה.

ישנן מספר אפליקציות שמסייעות לגילוי צבעים, לדוגמא: Tap Tap See ,Envision.

עלטה גמורה כמו בעצימת עיניים, או בתערוכת דיאלוג בחשיכה (במוזיאון בחולון) - היא איננה המציאות.

רבים מהעיוורים שאיבדו את ראייתם במהלך החיים, רואים אדום, צבעוני, אפור, לבן, כתמים שחורים, הבזקי אור, נצנוצים ועוד. רק אלה ללא גלגל העין רואים שחור בלבד.

מה שהעיוור רואה תלוי במספר גורמים: האם העיוורון מלידה, האם סיבת העיוורון היא ירידה הדרגתית בראייה, האם הפגיעה היא ורטיקלית מהמוח או כתוצאה מפגיעה כלשהי במהלך החיים וכו'.

אדם שלא ראה מימיו, או שנפגע באיזור הראיה במוח, מכיר את הצבע בהתאם לאופן החוויה הסובייקטיבית שלו - כלומר בהתאם להפנמת החוויה שלו כאשר ניסו לתאר לו את תחושת הצבע. באופן זה, הוא יחוש את הצבע באמצעות חושיו האחרים, אך לא יוכל לתאר לכם בשפתכם מה הוא רואה – כי אין לו קנה מידה כלל.

לעומת זאת, לקויי ראיה או עיוורים שראייתם ירדה בהדרגה במהלך החיים, זוכרים את הצבעים שראו - אך אינם מסוגלים לזהותם בפועל.


אם תשאלו אותי, כמי שראתה בעבר, כיצד אני רואה - אוכל לתאר לכם בשפת המראות: אני רואה הבזקי אור, ונצנוצים בכל מיני צבעים, מכיוון שעצב הראייה התקין מנסה לשדר תמונה, ובמקומה מופיע מה שתיארתי. יחד עם זאת אני זוכרת את מראה גווני הצבעים השונים, למשל, צבע האדום הנוטה לבורדו, צבע הכחול נוטה לתורכיז. 


לקריאה מעמיקה: "בואו ננסה למנוע אי הבנות"

ש:

ת:

מה יותר קשה - להיות עיוור מלידה, או עיוור שלא מלידה, ומהם ההבדלים ביניהם?

התשובה אינה חד משמעית, תלויה באופן בו העיוור תופס את המציאות שבה הוא חי.

מצד אחד, חלק מן העיוורים שלא מלידה, יגידו שזכו לראות אופק, ים, שקיעה, נופי טבע ותחושת צבעים, מצד שני ניתן לטעון כי אדם שנולד עם עיוורון מוחלט, נחסך ממנו המשבר הרגשי של אובדן מה שראה בעבר וכיצד תפקד בעבר – כי אין לו מול מה להשוות.

אין ספק שאדם שראה בעבר יצטרך להסתגל למציאות חדשה, ולסגל לעצמו מיומנויות חדשות כדי להמשיך ולתפקד, עליו לעבור תהליך של הסתגלות רגשית.

אנשים לקויי ראייה שהתעוורו מדווחים על כך שעתה קל להם יותר להציג עצמם כעיוורים – כי כעת המצב כבר גלוי, וניתן להבחין בדבר; לעומת זאת, בתקופה שבה הם היו לקויי ראייה, הם היו צריכים להבהיר לסביבה שהם אינם רואים – הן כדי להיעזר בזולת, והן כדי להבהיר אי הבנות שנוצרות, כמו למשל לקויי ראייה שלא מנופף בידו לשלום בחזרה לחברו הנמצא במרחק מה ממנו. בהיותם לקויי ראייה הם העדיפו שלא לספר על כך לסובבים אותם, והיו משקיעים מאמצים רגשיים רבים כדי להסתיר זאת.

כמו כן, נחסכים מהעיוור המוחלט שראה פעם, התשלומים בגין הטיפולים ועזרי הראייה שנדרשו לו בעבר כדי לשפר את ראייתו.

יתרון נוסף הקיים ביכולת הראייה בעבר הינו ניסיון במיומנויות תקשורת ובשפת הגוף כגון יישור מבט מול האדם הנמצא מולך, והבנה של הכוונה כאשר מדברים על צבעים או מושגים הקשורים במראה מסוים. כמו למשל, מושגים של צבעוני אטום שקוף ועוד.

מאידך גיסא, עיוור מוחלט מלידה, שלא ראה מימיו, המסוגל לחוש את הסביבה בעזרת חושיו האחרים), אותם פיתח במהלך חייו, (כפי שלקוי ראייה חדש יפתח), עיוור המוחלט יחווה את העולם לפי הפידבק שקיבל לגבי דברים מסוימים. באופן זה, יהיה מסוגל להגיע למקסימום היכולת התפקודית – מבלי להרגיש נחות מאלה שראו פעם. זאת משום שמעולם לא היה לו קנה מידה להשוות.


לקריאה נוספת: בואו ננסה למנוע אי הבנות (חלק א')

ש:

ת:

בבדיקת עיניים אצל רופא הוצע לי לעבור ניתוח - מה כדאי לעשות?

ראשית, מומלץ להיבדק אצל מספר רופאים - כדי לשמוע מספר נקודות מבט לפני ההחלטה. חשוב גם להבין מהי האבחנה - על מנת לעבור את הניתוח אצל רופא אשר מומחה לתחום האבחנה, ומנוסה בניתוחים מסוג זה. מומלץ להכין שאלות מראש כגון - סיכויי הצלחת הניתוח, סיכונים, השלכות במידה ולא מבצעים את הניתוח.

לקריאה נוספת - ראה התמודדות עם עיוורון וראייה ירודה: חלק א' - איך ממשיכים מכאן?!.

ש:

ת:

האם כל מרכיב משקפיים הוא לקוי ראייה? כיצד ניתן להבחין בלקות?

ישנם סימנים המעידים על כך שקיימת לקות ראייה, לא כל מרכיב משקפיים הוא לקוי ראייה. ההבדל העיקרי הינו בכך שאדם המרכיב משקפיים יראה תקין בעזרתם, בעוד שלקוי ראייה, גם עם תיקון אופטי, לא יגיע לרמת ראייה תקינה. יתירה מזו, לקוי ראייה לעתים קרובות יעדיף לא להרכיב משקפיים מאחר ואין לו תועלת בכך.

ראה גם את רשימת הסימנים לירידה בראייה הנ"ל.

ש:

ת:

איך עיוור חולם?

התשובה אינה חד משמעית, תלוי אם העיוור הוא מלידה או שלא מלידה. עיוור מלידה יחלום כפי שהוא חווה את העולם במהלך היום, כלומר באמצעות חושיו האחרים - טעם, מגע, ריח קולות. לעומתו, אדם שאיבד את ראייתו במהלך חייו, במידה ושמר על זיכרונותיו הויזואליים, יחלום ויזואלית. במידה זכרונות אלו נשכחו, יחלום כעיוור מלידה.

אם תשאלו אותי, אני חולמת חלק מהחלומות ויזואלית וחלקם כעיוורת - כלומר בחושיי האחרים. לעתים אני מעדיפה להישאר בחלום כדי להמשיך לראות.

ממליצה לקרא את ספר "לגעת בסלע" מאת ג'ון היל.

ש:

ת:

האם המילה "תראה" בתקשורת עם עיוור או לקוי ראייה היא מעליבה או מיותרת?

אמירה זו לעיוור / לקוי ראייה בעת שיחה היא לא מיותרת כלל.

שפה המדוברת ע"י העיוור / לקוי הראייה היא השפה השגורה בחברה הכללית, ולמילה תראה יש פרשנויות רבות, כגון: "אתה מבין?", "שים לב" וכו'. 

אם הלקוי ראייה נמצא בראשית תהליך שלבי ההסתגלות, כלומר עדיין רגיש למצב של הירידה בראייה שלו, תיתכן פגיעה רגשית. כך וכך יש מקום להשתמש במילים אלו מכיוון שתקשורת גלויה ופתוחה מאפשרת את זרימת הקשר, וכך לא מתעוררות רגשות שליליים.

החוויה האישית שלי:

 שקיעה זה המראה שאני הכי מתגעגעת אליו, כשהיינו בשקיעה נאמר לי "תראי איזה צבעים יפים!" בהתפעלות ובהתרגשות, שהועברה אלי. התעורר בי מעט רגש הגעגוע והכאב שהיו חבויים בי. לעומת זאת, בעקבות שיתוף החוויה באמצעות התיאור העובדתי (לדוגמא: "השקיעה היום בצבע ורדרד או כתמתם"), ההנאה שלי מהשקיעה הפכה למשותפת - דמיינתי את השקיעה בעיניי ונהנתי ממנה.

לקריאה מעמיקה על תקשורת עם עיוורים: בואו ננסה למנוע אי הבנות.

ש:

ת:

האם קיימת השפעה של היותך עיוורת על הפונים אליך?

קיימת השפעה הדדית ביני כאדם וכמטפלת עיוורת על הפונים לקויי הראייה והעיוורים אלי. מחד גיסא, חלקם  סומכים יותר עלי מכיוון שקיימת תחושה של "אחוות לוחמים", ו"כולנו באותה סירה", ואין צורך הרבה להסביר את הקושי. מאידך גיסא,  אדם נפגש עם העיוורון שלו עצמו דרך המפגש עם העיוורון שלי (העיוורת בעלת הסמכות שאמורה לעזור לו), תגובתו  תלויה בהתמודדות שלו עם העיוורון של עצמו. ככל שהוא מתקשה להיעזר, או שהוא דוחה את  עזרתי, זה מראה על דחיה עצמית. כך אני קולטת את מצבו הרגשי של הפונה אלי וכך אני מכירה יותר טוב את הפונה אלי .

מאידך גיסא, קיימת השפעה של הפונים עליי, שהרי חוויות שמובאות בפני חלקן כבר עברתי, ואני צריכה  להיות מודעת לתגובותי, כדי לא להשליך על הפונה את הרגשות שהתעוררו בי מהעברי ולהיות קשובה ללא הסחת הדעת. אין ספק שההשפעה היא הדדית.

לרוב פגשתי אנשים ששמחו לפגוש עיוורת בעלת סמכות מקצועית, בעיקר מתרשמים מהתיפקוד שלי, ואני משמשת עבורם מודל לחיקוי. ואף המפגש עמי מעודד אותם. מעורר בהם מוטיבציה להמשיך לחיות עם העיוורון - כי זה אפשרי.

להרחבה (בקרוב): מפגש עם הראייה במרון ירידתה.

ש:

ת:

איך אפשר לגדל ילדים בלי לראות?

להיות הורה עם עיוורון או ליקוי ראייה זה לגיטימי.

גידול הילדים דורש מאמץ. פעולות רבות כגון - האכלה, החתלה, רחיצה, מציאת כתמים בבגדים, סיוע בקריאת ספרים, משחק משותף, טיולים, יהיו מורכבות יותר מאשר לאדם רואה, אך ישנן דרכים רבות להתמודדות עם פעולות אלו באמצעות יצירתיות וקבלת עזרה מהסביבה. מומלץ גם להיעזר בשירות ההדרכה השיקומית אשר תורם רבות.

לקריאה נוספת, ראה פוסט הנחיות להורה העיוור.

ש:

ת:

מה יותר יעיל - להתנייד עם מקל נחיה או עם כלב נחיה?

התשובה איננה חד משמעית, תלוי בבחירה והתאמה של האדם לעזר הנחיה, וישנם יתרונות לכאן ולכאן.

ישנם עיוורים הנרתעים מבעלי חיים, וישנם כאלה שאין באפשרותם לקבל כלב נחיה בשל מצבם הבריאותי. ניידות עם כלב נחיה פותרת את ההולך מהתקלות במכשולים שהכלב עוקף אותם, לעומת הולך עם מקל נחיה, שצריך להתקל במכשול על מנת לזהות אותו.

כלב הוא בעל חיים המחזיר פידבק, עיוורים רבים מדווחים על קשר מיוחד בינם לבין כלב הנחייה ומציינים שחייהם השתנו מקצה לקצה. 

המשתמש במקל יכול לקפלו ולהכניסו לתיק לעומת הנעזר בכלב נחיה שמתהלך עמו לכל מקום ולעתים נאלץ להתמודד עם אנשים המסרבים להכניסו יחד עם הכלב, למשל מוניות, מסעדות ועוד.

בנוסף, על מחזיק בכלב נחיה לגלות אחריות על מצבו הבריאותי – לדאוג להייגיינה שלו, איסוף צרכיו ועוד.

למידע נוסף וסיוע בקבלת כלב נחיה: עמותת צמד לעיוורים הנעזרים בכלבי נחיה.

ש:

ת:

bottom of page